Una Pixent

קווים לדמותה של הפאשניסטה התל אביבית המצויה

היא הולכת ברחוב, צעדיה מהירים והחלטיים, אך עיניה מתרוצצות בחוסר מנוחה. היא לבושה היטב, במיטב הבגדים ובצבע הנכון לעונה. נעליה נוחות אך מיוחדות , וכך גם סגנון לבושה, בידה האחת היא אוחזת תיק עור יוקרתי ובידה השנייה שקיות קרטון רבועות וגדולות עם לוגו של מיטב חנויות האופנה. ניתן למצוא אותה בחנויות המעצבים הקטנות של דיזינגוף והצפון הישן , ולפעמים אפילו בחנויות היד השניה כמו חיתוך לייזר תל אביב המפורסמת. גבירותי ורבותי קבלו במחיאות כפיים סוערות את הפאשניסטה התל אביבית המצויה.

על התג של חולצתה כתוב אמריקן אפרל, את ציפורניה היא מטפחת באדיקות בעמדת המניקור של LAKA , על שולחן הקפה של איקאה בסלון דירתה מונחים מיטב עיתוני האופנה.

התנך שלה הוא "ווג" אבל בישראל יש רק "לאשה" אז יוצא שכל שבוע היא קוראת באדיקות את מדור הפקות האופנה. היא חיה בתל אביב, אבל חולמת לונדון , מדברת על פראדה , ולואי ויטון אך מסתפקת בתיק צד של דניאלה להבי "בשביל החיסכון". היא חלמה ללמוד בבצלאל, אבל לא קיבלו אותה, היא יודעת שהיא מוכשרת ושהיא נועדה לגדולות אבל בינתיים היא עובדת בסניף של "קסטרו" , ומרוויחה משכורת מינימום פלוס אחוזים על המכירות.

קשים חייה של הפאשניסטה הישראלית, הרי בתל אביב הקטנטונת אין הרבה מבחר, כך שיוצא שהוד מעלתה ועמיתתה הפרחה לובשות פחות או יותר אותו הדבר. "זה מבאס" היא מכריזה באוזני כל מי שמוכן לשמוע, הלוואי ויכולתי לחיות בכל מקום אחר, בניו יורק לדוגמא, אולי במרכז מנהטן, שם באמת מבינים אופנה.

תל אביב היא לא ניו יורק, אבל לפחות יש פה אמריקן אפרל. היא אישה עם טעם טוב , עם חוש אופנה גרנדיוזי, והיא בהחלט מוכנה להוציא מאות שקלים על חולצה. היא רוצה להתבלט, להיות אחרת, להיות שונה. "זה קשה "היא אומרת בשקט למוכרת בבוטיק, והמוכרת מהנהנת בראשה בהבנה.

בימי שישי בערב היא יוצאת עם חברות לברים הכי שווים בתל אביב, שם כולם שותים שמפניה , וגם המוזיקה טובה, בעיניה היא סורקת את לבושם של הסובבים אותה, הינה הבחורה ההיא עם החצאית הכתומה, היא מדדה אותה בעבר אבל לא קנתה, היא יודעת שעליה היא הייתה הרבה יותר יפה.

כשבחורים מתחילים אתה היא מסתכלת להם על הנעליים, מוקסינים זה טוב, נעלי ספורט זה רע. יש לה תאוריה שלמה על גברים ונעליים, היא שותה עוד שמפניה, ומחליטה שזו האחרונה.

נשים הן עם מסובך, תשאלו כל גבר הוא יסכים מיד. " אי אפשר להבין אותן" הוא יאמר בתסכול, "מה באמת אישה רוצה" , האמת היא שאף אחד לא יודע, גם לא האישה, דעותיהן משתנות לפי מצבי הרוח, ולפעמים פשוט בשל צבע החולצה.